ים חקירות

פקס: 09-8323258

  • YouTube - White Circle

ים חקירות: חוק הגנת הפרטיות

סעיף 2 (3) לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א (1981) קובע בין היתר כי "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" מהווה פגיעה בפרטיות. בסעיף 18 (2) לחוק זה מובאות הגנות מעבירה על החוק כאשר הנאשם ביצע את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות המפורטות :

18 (2) ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן מוטלת על הפוגע חובה... מקצועית לעשותה.

18 (2) ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע.

18 (2) ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל.

סעיפי הגנה הללו, מהווים חומת מגן לחוקר הפרטי בזמן שהוא מתעד אירועים במהלך עבודתו.

תנאי הוא שהנסיבות הן חובה מקצועית, הגנה על עניין אישי כשר ובמסגרת עיסוקו כדין.

במסגרת עבודתו, חייב החוקר לצלם ולתעד אירועים כדי שישמשו עדות לאירוע.

א.פ. שעסק כחוקר פרטי, נשכר ע"י גבר על מנת להוכיח את דבר בגידת אשתו, החוקר צילם את האישה בבית מלון כשהיא במיטה בחברת גבר זר. הוגשה תלונה נגד החוקר לועדת המשמעת שקיימת עפ"י חוק חוקרים פרטיים. הועדה, בראשותו של השופט ד"ר עודד מודריק, החליטה שלא לחדש את רישיונו של החוקר, להלן קטע מתוך החלטת הועדה : "... המשיבה סברה כי המערער עבר על הוראותיו של חוק הגנת הפרטיות תשמ"א (1981) וכי יש בהתנהגותו משום התנהגות שאינה אתית. עוד סברה המשיבה, כי המערער פעל שלא במסגרת משרד החקירות בו הוא מועסק ועל כן אין הוא ראוי להגנה המוענקת לכאורה, לחוקר פרטי..."

החוקר ערער על החלטת הועדה בביהמ"ש המחוזי בירושלים וערעורו התקבל ע"י השופט צבי טל. להלן קטע מפסק הדין : "בהנחה שלבעל היה אינטרס לגיטימי להוכיח לפני רשות שיפוטית את דבר בגידת אשתו, קשה לראות במה חרג החוקר מן הנחוץ. כוחו המשכנע של תצלום עולה על כל תיאור שבעל-פה, שיוכחש או לא יתקבל כמהימן. אין ספק, שעובדת בגידתה של האישה, רלוונטי לעניין הליכי גירושין ומזונות וחשוב שתתאפשר הוכחת מעשה זה, אם הוא נעשה"

אכן לדעת השופט צבי טל עומדות לזכות החוקר הפרטי ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות. הגנות אלו מאפשרות לחוקר לבצע את עבודתו וזאת תוך מתן אמון בשיקוליו לנסיבות.

סוגיה משפטית זו אינה סופית. היא נידונה בתיק פלילי 4593/93 בביהמ"ש השלום בתל אביב.

"מדינת ישראל נגד חוקר פרטי א.ח.". גבר שכר את שירותי משרד חקירות בראשותו של א.ח., משרד החקירות נדרש להשיג ראיות בדבר בגידת אשתו של הגבר. מס' חוקרים ארבו לאישה בדירתה וצילמו אותה בעירום בחברת מאהבה. בתיק זה יישמה השופטת ברכה אופיר-תום את המבחן הדו-שלבי לפרשנות סעיף 18 (ההגנות) בחוק הגנת הפרטיות. השופטת אופיר בחנה את איזון האינטרסים בין הזכויות המנוגדות. מחד, הזכות להגנת הפרטיות ומאידך, הצורך בראיות לבימ"ש ולחופש העיסוק. למרות המינוחים החדים שבסעיפי ההגנות (חובה מקצועית, עניין כשר, עיסוק כדין), החליטה השופטת בדבר עדיפות הזכות לצנעת הפרט על הנסיבות האחרות. מסקנתה " אין לצלם אדם בביתו בניגוד לרצונו". עוד קבעה השופטת : "ביתו של אדם, חדר השינה שלו ומיטתו חייבים להישאר שמורים ומוגנים ע"י החוק, כמו היו הם מבצרו הפרטי. שום רגל זרה אינה אמורה ואינה יכולה לחדור אליו שלא בהסכמתו, קל וחומר לצלמו שם בניגוד לרצונו מבלי שהפוגע ייענש"

לפנינו שני פס"ד הסותרים כביכול זה את זה. השופט צבי טל רואה יתרון בצורך הוכחת אינטרס לגיטימי של הנפגע ולעומתו, השופטת ברכה אופיר מעניקה יתרון לזכות צנעת הפרט. השופט צבי טל ציין בפסק הדין בערעור על החלטת ועדת החוקרים, כי זהו מקרה ראשון והועדה צריכה לתת דעתה לעובדה זו. עוד כתב השופט : "חשוב לציין שבנוסף להבעת דעתו בעניין דנן, אין ביהמ"ש דורש מהוועדה לסטות מהחלטתה, אך ביהמ"ש חושב שמן הראוי להזהיר את כל החוקרים הפרטיים, אם ולדעת הועדה מעשים כאלו אסורים" בפס"ד ממליץ השופט לוועדה להבהיר ביתר פירוט מהי אותה התנהגות בעניין צילום, תוך פגיעה בפרטיות, היכולה לגרור לאי מתן רישיון. לאור פס"ד זה, החליטה ועדת המשמעת לא להרשיע את החוקר (א.פ.) ותוך הבהרה מהי עמדתה וכיצד צריך החוקר הפרטי לתכנן את מהלכיו, ללא פגיעה בלתי ראויה בפרטיות הזולת.